פסילת ביהמ"ש מדיון בתיק

ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים )כב' השופט ו' זיילר( מיום 8.12.02,
שלא לפסול עצמו מלדון בתיק פש"ר 152/97

1. בפני בית המשפט המחוזי מתנהל מזה כשש שנים תיק פירוק של חברת יורם בן עמי בניה
ופיתוח )1990( בע"מ )להלן: החברה(, שהמערער הוא מנהלה והמשיב 1 מונה כמפרקה על
ידי בית המשפט. במסגרת הליכים אלה, הגיש המערער לבית המשפט ביום 19.9.02 בקשה לפי
סעיף 374 לפקחברות ]נוסח חדש[, התשמ"ג-1983, בה ביקש מבית המשפט לחקור בדבר
התנהגות המפרק, לקבוע כי המפרק חב בגין נכסי החברה שגרם לאובדנם, ולחייב את המפרק
לפצות את החברה בסכום של 20 מיליון ש"ח. הבקשה נקבעה לדיון ביום 24.10.02. לטענת
ב"כ המערער, בפתח הדיון ועוד לפנישמעה עמדת המפרק, הביע בית המשפט את דעתו כי סכום
התביעה מופרך וכי לדעתו תביעה זו אינה אלא ניצול לרעה של הליכי משפט על מנת להטיל
מורא במפרק. בית המשפט אף פנה למפרק ואמר לו כי יגן עליו מפני תביעה זו, וציין כי
בכוונתו להטיל על המערער הוצאות בהיקף התואם את סכום הנזק שצוין בתביעה, אם ימצא
שהתביעה שהגיש המערער נועדה להטיל מורא במפרק. לאחר דברים אלה שנאמרו אגב הבעת כעס
עצום - לטענת ב"כ המערער - פנה בית המשפט אליו והביע את דעתו כי עורך דין אינו חייב
לקבל לטיפולו כל תיק ששולחו מבקש ממנו לטפל בו והציע לו לשקול לא לטפל בתביעה נגד
המפרק. בתום הדיון הביא ב"כ המערער את הדברים הנטענים לידיעת המערער, שהמתין
במסדרונות בית המשפט, והבהיר לו כי בנסיבות אלו יהא צורך לדון בהמשך ייצוג המערער